איפה העיתון?

בכל בוקר בבית הקפה הפינתי בבן יהודה  מגיע לו עיתון הארץ וגם עיתון  ידיעות אחרונות.

בכל בוקר בבית הקפה הפינתי בבן יהודה מתאספים להם חבורת קשישים חביבים ולא חביבים אשר באים לקרוא עיתון.

ובכל בוקר,,ללא יוצא מן הכלל,מתפתח ריב קטנטן,או קצרצר,לפעמים בטון גבוהה,ולפעמים בשושו או בלב,או ברכילות למלצר מהצד על הצד הגונב,על עיתון הבוקר שהוא הארץ אבל בעיקר ידעות אחרונות כמובן.

איפה העיתון?,שואלת שולה הפלפולה את המלצר שמסדר את השולחנות בחוץ.

איני יודע עונה לה המלצר יש מצב עוד לא הגיע.

לא יתכן הדבר,אומרת שולה בפנים נפולות,כבר שבע וחצי בבוקר,פשוט לא יתכן הדבר..מזמינה קפה בקוצר רוח והולכת לשבת בפינה הקבועה.

בוקר טוב לכם אנשים יקרים אומרת שושה מהשכונה,שבאה כל בוקר לקפה ומאפה וכמובן בתוספת העיתון מבוקש.

היכן העיתון? האם הוא אצל מישהו? או שהוא מיתחבא לו בחוץ בין הכיסאות כמו אתמול ושלשום?

למה הכוונה כמו אתמול ושילשום קופצת שולה שהייתה חייבת להקשיב לכל מילה שיוצאת מפיה של שושה.

או שלום גם לך גברת שולה אומרת שושה בקוצר רוח..

כן שם מצאתי את העיתון אתמול ואף שילשום ואני הולכת לבדוק עכשיו גם.

ממש לא גברת,אני אלך ליבדוק מכיוון שלפנייך באתי ואם מישהו ימצא את העיתון הזה היום הוא כמובן אני!

ממש וממש לא עונה לה שושה,ילולא הייתי אומרת דבר היית ממשיכה לשבת שם כמו לולב,בוהה ברכבים,ובהולכים ושבים.

יוצאות שתיהן בלחץ לכיוון הרחוב,דוחפות בקלות עם האגן אחת את השנייה.

בזמן שמתנהל החיפוש אחר העיתון ,מגיע הפקח שאחראי על עבודות הכביש בחוץ.

שלום  רב אומר הוא לכולם.

הולך לברז סודה,ומנסה לימזוג לעצמו כוס גדולה.

מה שוב ניגמר הבלון גז? אין סודה!

כן ,אומר המלצר, תשתה מים עדיף, יותר בריא.

פחח ,מגחך הפקח ,מוזג כוס מים ומתחיל ללכת לכיוון הדלת החוצה אך לפני ,הוא עוצר ,שואל את המלצר מה קורה בחוץ על מה כל המהומה?

המלצר עונה לו ששולה ושושה במרדף  אחר העיתון..

בגיחוך קל, אומר לו ,חה, מגיע להן שימשיכו לחפש. טווסות זקנות..

קורץ הפקח למלצר, ויוצא החוצה בחיוך ענק.

 

 

 

זוהרה

בבית הקפה הפינתי בבן יהודה, כל יום מגיעה לה גברת זוהרה עם כלבה השמנמן דודי.

זוהרה נכנסת, עוקפת את כל התור, ומחכה לתפוס את עיני הדלפקיסטית כדי להזמין ישר.

סליחה, היא אומרת, שלום לך, שלום, סליחה?, היי שלום.

שלום אומרת לה הדלפקיסטית בחזרה בקוצר רוח וחוסר סבלנות..

איך קוראים לך? שואלת זוהרה בחיוך.

שמי גל, אומרת לה הדלפקיסטית בחזרה.

אה גל נכון, שכחתי.

תגידי הבורקס טרי?

כן, אומרת לה גל, ברור טרי.

לא ברור בכלל אומרת זוהרה, אתמול הוא היה עבש.

זה לא יתכן, אמרה לה גל, אבל בסדר, היום הוא טרי.

בסדר אומרץ וזהרה, חממי לי בבקשה בורקס אחד, אבל זה עם הגבינה, לא הגבינה והתרד, רק הגבינה.

לא ,לא את הקטן, הגדול יותר.

בסדק אומרת גל ושמה לה בחימום

ואז הרגע שכל יום מגיע חוץ מביקורה של זוהרה. ואני רוצה גם קפה היא אומרת, מנסה את מזלה להזמין שוב בזריזות בלי מלצר. בזמן שהתור גדל וגדל מאחוריה..

זוהרה אין בעיה, תישבי בבקשה ותזמיני מהמלצר. מסתכלת זוהרה במבט שועלי ואומרת בסדר, אגב אני רוצה גם לחם גזר, האם גם זה מהמלצר?

כן אומרת לה גל.

בסדר גמור, למרות שאני רגילה להזמין את זה כאן.. בטוחה שאי אפשר?

אי אפשר אומרת לה גל, כל יום אותו סיפור ..ואנחה של חוסר סבלנות יוצאת לה מהפה.

זוהרה אומרת בסדר גמור רק אל תשכחי לפרוס לי ולשים לי בשקית ניילון ואז בשקית נייר. ושהבורקס יהיה רותח ויצא יחד עם הקפה.. אומרת זוהרה בזמן שדודי שותה את מי הביוב שיוצאים מהפינה של הדלפק..

כל זה למלצר בבקשה זוהרה עונה לה גל, והאנשים בתור מתחילים כבר לאבד סבלנות. מוציאים ציוצים ועושים פרצופים.

בסדר אומרת זוהרה והולכת לשבת.

כעבור חצי שעה, גל קולטת מזווית העין את זוהרה..

אפשר לשלם אצלך?

גל מיואשת ממנה ,אומרת לה כן רק כדי להשתחרר ממנה כבר..

ואל תשכחי שמגיעה לי הנחה..

כן אני יודעת אומרת גל..

עשית הנחה?

כן .

טוב תודה ,יום טוב..

בוא דודי! תפסיק לאכול שטוותה יהיה איתך, נו באמת!

זוהרה יוצאת מהבית קפה והולכת לדרכה.

בזמן שגל מסתכלת עלייה, ומה שעובר  לה בראש זה ,. עוד יום.